פרשת ויגש - לדבר כך שיקשיבו

בפרשת ויגש אנו ניצבים מול אחד הרגעים המרגשים ביותר בתורה, נאומו של יהודה בפני יוסף.

בנימין, האח הקטן, נידון לעבדות לאחר שגביע המלך נמצא בתרמילו והמשפחה עומדת בפני קרע טראומתי נוסף.

יהודה, שבעבר הציע למכור את יוסף, לוקח יוזמה והופך הפעם למנהיג ומגשר.

בנאומו, פונה יהודה ליוסף בכבוד ובתחינה שיקשיב לדבריו.

הוא מתאר את מצב המשפחה ואת הקשר העמוק בין יעקב לבנימין, מביע את חששו מהטרגדיה שעלולה לקרות לאב הזקן, אם יגלה שבנימין איננו ולסיום, מבקש מיוסף בקשה יוצאת דופן, להישאר להיות עבד במקום בנימין.

תקשורת מקרבת היא גישה שפותחה על ידי ד"ר מרשל רוזנברג ונועדה לגשר על פערים בניסיון להפוך עימות להזדמנות.

היא מבוססת על ארבעה שלבים שאם נעיין בפרשה, נוכל לזהות כל אחד מהם בנאומו של יהודה:

1. תצפית ללא שיפוט - "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח.." - יהודה מתאר את המצב כפי שהוא, את רצף השתלשלות העניינים, ללא שיפוט ובלי האשמות.

2. זיהוי רגשות - "וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת.." יהודה מבטא רגשות בכנות, הוא מדבר על כאבו של אביו ועל מה שעלול לקרות לו בצורה כנה ואמיתית.

3. זיהוי צרכים - "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי.." יהודה מכיר בצורך הבסיסי של כל צד. הוא מבין את הצורך של יוסף בעשיית צדק עם הגנב ומאידך, את הצורך של יעקב שבנימין, הבן הצעיר, היחיד שנותר לו מרחל, יחזור.

4. בקשה ברורה - "יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו.." יהודה מבקש בקשה לפשרה. הוא מציע פתרון שמכבד את שני הצדדים ועונה על הצורך של שניהם.

הנאום, על ארבעת שלביו מסתיים, וניתן לראות מיד בפסוק הבא את יעילות הגישה.

רגע לפני פריצת משבר חדש נוסף בין האחים, חלה תפנית בעלילה.

הדברים נוגעים לליבו של יוסף, הוא לא מסוגל להתאפק יותר ומתוודע לאחיו.

נסו זאת בבית..

בהצלחה!