פרשת חקת - כשקרב הופך לקרבה

יש זוגות שאוהבים, באמת.

שרוצים להיות קרובים, שותפים, נמצאים שם אחד בשביל השנייה.

אבל אז מגיע הרגע הזה..

מריבה. שתיקה. חוסר הבנה.

ופתאום כל האהבה נדחקת הצידה,

וכל מה שנשאר זה תסכול, פער ובדידות.

ומתחילה ההתרחקות..

כי אם אנחנו שוב רבים, אז אולי אנחנו לא מתאימים?

ואם לא הצלחנו לדבר כמו שצריך, אולי אין תקווה?

אבל הרבה פעמים,

דווקא המריבה עצמה יכולה להיות הדרך חזרה..

בפרשת חקת, בני ישראל מתלוננים על הדרך המתארכת, שאין לחם ואין מים והקב"ה שולח להם נחשים ושרפים שמכישים אותם.

בני ישראל מבינים שטעו ומבקשים ממשה להתפלל עבורם,

בתגובה לכך הקב"ה מצווה אותו להכין נחש מנחושת, להעמידו על עמוד גבוה וכל מי שהוכש והביט בו - נרפא.

חכמים מסבירים, זה לא הנחש שמרפא,

אלא עצם המבט שמופנה כלפי מעלה. לשמים, הוא שמרפא.

אבל מי שנשאר בתוך הכאב, והתלונות מבלי להרים מבט, נשאר כך.

כך גם בזוגיות

המריבה עצמה כואבת מאוד,

אבל אם נצליח לעצור אותה לרגע,

להרים יחד את המבט ולנסות להבין יחד את מה שמעבר למילים הקשות,

מה בעצם גרם לכל הארס הזה, על איזה כפתור כואב לחצנו לבן/בת הזוג שהם קפצו ככה,

נוכל להפוך את הקרב לקרבה גדולה.

כי זוגיות טובה לא נמדדת בכמה רבים או לא רבים.

אלא במה שעושים עם המריבות.

בפעם הבאה שמשהו נשבר, נסו אחרת..

אולי תצליחו להרים מבט יחד ולראות זה את זו מחדש..?

שבת שלום!

רוצים לקבל את התכנים כל שבוע?

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה הקליקו כאן