פרשת לך לך - כשוויכוח הופך למריבה

אומרים שההבדל בין ויכוח למריבה הוא שבראשון אינך מסכים עם הנאמר ובשניה, אינך מסכים עם האומר..

בפרשתנו מסופר על אברהם ואחיינו לוט, שחוזרים ארצה ממצרים ברכוש גדול, צאן ובקר ומתיישבים באותו אזור.

לא חולף זמן רב ומתפתח ריב בין רועי הצאן של שניהם: "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט".

רואה זאת אברהם, וחושש מהתפתחות מריבה גדולה יותר:" אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ".

מה ההבדל בין ריב למריבה?

ריב זה בלשון זכר, משהו חד פעמי. היה נגמר.

מריבה זה בלשון נקבה ומסמל משהו מתמשך, הולדה והתפתחות.

אברהם חושש מריב שיהפוך למריבה מתגלגלת ומציע להיפרד. 

כל אחד יגור במקום אחר.

לא מתוך כעס או שנאה, אלא כאסטרטגיה, כדי לברוח מהמריבה. 

שכן הוא מוסיף ואומר: "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" ואף מעניק לאחיינו לוט זכות קדימה לבחור היכן לגור, והוא מצדו, יגור בקצה השני. 

העיקר שלא תתגלע ביניהם מריבה.

מחקרים מצאו ש69% (!) מחילוקי הדעות בזוגיות הם בנושאים שאינם פתירים.

שכן בסופו של דבר, כל זוג הם שני אנשים שונים, שגדלו עם דעות וערכים שונים ולא בקלות ישנו אותם.

מה שמסביר את זה שרוב המריבות, אולי משנות אדרת במהלך השנים, אבל באמת הן אותה הגברת, ולכן הן חוזרות על עצמן וימשיכו להיות חלק מהחיים שלכם בדרך זו או אחרת.

אז מה הפתרון? 

למצוא אסטרטגיה להתרחק מהמריבה מתוך אהבה. 

אם באמצעות הומור, אם בהסכמה שלא להסכים, או כל דרך אחרת שמתאימה לכם.

דרך שתשאיר את חילוקי הדעות כוויכוח ולא תהפוך אותו למריבה.

מה הדרך שלכם?